שחמט לילדים: איך המשחק תורם לקשב, לחשיבה ולכישורים חברתיים

הרבה מהללים את השחמט, ולא סתם. בפוסט הזה אני רוצה רגע להוריד לקרקע את מה שהשחמט באמת יכול לעשות בשבילכם ובשביל ילדכם, ומה כבר נחשב לפנטזיה שהשחמט פשוט לא יכול לתת לכם. אני מקווה שתצאו מכאן עם הבנה ברורה וריאלית לגבי השחמט והאם הוא מתאים לכם או ליקירכם.

בפוסט הזה אדבר על השחמט, איך הוא יכול להיות משחק חברתי, ואיך הוא יכול לתרום לילדים עם בעיות קשב וריכוז, תסמונת דאון, אנשים עם מוגבלויות, אנשים שנמצאים בבית חולים, וגם אנשים שמתמודדים עם דיכאון.

שחמט יכול להיות כלי התפתחותי לכל אחד, רגשית, חברתית, שכלית-קוגניטיבית, וגם ברמה המטא-קוגניטיבית, כלומר מודעות למחשבות ולרגשות של עצמנו. הדבר הזה יכול להיות משמעותי יותר עבור ילדים עם צרכים מיוחדים. השחמט מציע לאנשים עם מוגבלויות תחביב, אתגר, ואפשרויות לחיבור עם אחרים. הוא גם יכול לעזור לילדים להתפתח ולהשתלב כחלק מהחברה .

בנוסף לזה, השחמט יכול להיות גם פשוט משחק משמח. ואם כבר הזכרנו דיכאון, אפשר לומר שגם בלי קשר למחקרים ולמונחים מקצועיים, יש משהו מאוד משמח בעצם המשחק, באתגר, במפגש, ובתחושת ההתקדמות.

השחמט הוא כלי שמאושר על ידי משרדי חינוך בעולם, אמנם בישראל הוא לא מקצוע ליבה. ובכל זאת, בעולם החינוך רואים בו כלי שיכול לתרום להתפתחות של ילדים, גם מבחינה לימודית וגם מבחינה חברתית.

פסיכולוגים אומרים שאנשים שנמצאים בסיכון לבדידות, לנידוי חברתי, או שמוצאים את עצמם במצבים של בדידות, יכולים להיתרם מאוד משחמט טיפולי. השחמט יכול לעזור לנו להבין טוב יותר את הבעיות והצרכים שלהם, ולדעת אילו שיטות לימוד מתאימות עבורם כדי לקדם אותם.

ועכשיו לבעיות קשב וריכוז.

לפני הצלילה העמוקה למחקר שנעשה על בעיות קשב וריכוז, חשוב לי לציין משהו. הרבה ילדים במערכת החינוך מקבלים דיאגנוזה של בעיות קשב וריכוז, ובפועל יש טענה שרק חלק מהם באמת עונים להגדרה בצורה מדויקת (יש הטוענים שרק 1 מ-3). לפעמים האבחנה גם משרתת צורך מערכתי של בית ספר לנהל כיתה, וכולנו יודעים שזה אתגר לא פשוט. אני לא בא להעביר שיפוט, אלא לנסות להיות אובייקטיבי.

גם השם “בעיות קשב וריכוז” הוא לא תמיד השם הכי מדויק. אלוהים יודע שלכולם יש קושי מסוים להתרכז. הרבה פעמים מדובר באדם שנמצא או במצב של גירוי יתר (הצפה) או במצב של תת-גירוי (חוסר ריגוש ושיעמום) בגלל חומר במוח שנקרא דופמין. וזה יוצר שני מצבים אפשריים: או שאני בהיפר-פוקוס כי משהו מאוד מעניין אותי , כמו ילד שלא מסוגל לשבת שלוש שניות בכיתה אבל יכול להיות דבוק למסך במשך שעות, או שאני משועמם למוות ממה שקורה מולי, עד כדי כך שזה יכול להתבטא בכאב פיזי (בלי גוזמא), ואז אני חייב למצוא משהו שיגביר את רמת הגירוי שלי. בגלל זה, למשל, ילד עם בעיות קשב יכול פתאום להתחיל להציק לחבר, העיקר שלא יהיה משעמם.

מכאן אפשר להבין למה השחמט יכול להתאים מאוד לחלק מהילדים האלה. בניגוד לעוד משימה יבשה, בשחמט יש אלמנט של משחק, של תחרות, של אנשים, של תוצאות, ושל למידה תוך כדי עניין. זאת אחת הסיבות שהוא יכול לעבוד טוב יותר עבור ילדים עם בעיות קשב וריכוז. משחק השחמט יכול לעזור לילדים כאלו בשיפור יכולות הריכוז והקשב, כי הוא דורש יישום של הרבה יכולות קוגניטיביות מורכבות.

הילדים לומדים דרך השחמט לתת למחשבות שלהם יותר תבניתיות, איך לחשב (וביעילות), איך להשתמש בזמן שניתן להם, ואיך להכיר את עצמם תוך כדי תהליך הלמידה. אחד הסימפטומים של בעיות קשב הוא חוסר תשומת לב לזמן, ובשחמט הזמן פתאום נהיה משהו מוחשי. הילדים גם לומדים להתמודד עם קשיים של הפסד ותסכול במשחק, וזה בפני עצמו יכול לבנות אותם. וכשהם מנצחים, הם צריכים ללמוד, בעזרת המורה, לא להתרברב על היריב (אוסיף כאן שילדים עם בעיות קשב הם בסיכון להיות מנודים חברתית אמנם הרבה פחות מקבוצות אחרות כמו תסמונת דאון בגלל חוסר יכולת להתרכז בדברים שלא מעניינים אותם, כמו הרגשות של היריב או של חבר בכיתה).

המטרה היא לא לתת להם עוד שיעורי בית ועוד תרגילים לפתור, אלא לתת להם משהו משמעותי לעשות בזמן החופשי שיש להם. יש גם ילדים שיש להם מוטיבציה להתחרות בטורנירים, והם יעשו הרבה מאמצים כדי להתקדם במשחק. וזה באמת מחזה מדהים לראות ילדים שלרוב היפראקטיביים יושבים בשקט בכיתה ומשחקים שחמט.

המחקר

לצד זה, יש גם מחקר מעניין על הקטנת סימפטומים דרך שחמט. לפי המחקר של Hilario Blasco-Fontecilla, שנקרא Efficacy of chess training for the treatment of ADHD, אחרי 11 שבועות של שיעורי שחמט רוב הילדים הראו ירידה בסימפטומים. (לינק למחקר בסוף העמוד).

המחקר כלל 44 הורים לילדים עם בעיות קשב וריכוז בגילאי 6–17, עם דיאגנוזה של ADHD, כאשר 70% מהמשתתפים היו בנים. המשתתפים קיבלו שיעור שחמט של שעה אחת לשבוע, בקבוצות של עד עשרה משתתפים, במשך 11 שבועות. לפני ואחרי השיעורים ההורים מילאו שאלונים, והניתוח הסטטיסטי הראה השלכות חיוביות. החוקרים עצמם טוענים שמחקר המשך צריך לכלול מספר משתתפים גדול יותר.

מאפיינים של בעיות קשב וריכוז הם בעיות ריכוז, היפראקטיביות, אימפולסיביות ועוד, ואלה עלולים להוביל לקשיים חברתיים ואישיים. אמנם יש כיום תרופות שמסייעות לילדים, אבל הרבה מומחים לבעיות קשב טוענים שזה רק פלסטר. תחשבו על ההשלכות לטווח ארוך של ילד שלא מבין מה החבר שלו באמת מרגיש ואיך להתייחס אליו. כאן השחמט יכול להיות כלי משלים משמעותי.

החוקרים גם טוענים שילדים עם יכולות חשיבה טובות יותר עשויים ליהנות יותר מהשיפור. זה לא אומר שהשחמט מתאים רק לילדים חזקים, אלא שצריך להתאים את הדרך לילד. וזה אולי כל הסיפור כולו: לא רק האם שחמט טוב, אלא למי, איך, באיזו צורה, ועם איזה מורה.

הרעיון שלנו ב“שחמט עם נשמה” הוא לא להוציא אלופים, אלא שהילדים ילמדו להכיר את עצמם, לפתח דרכי חשיבה, לסדר את המחשבות, לגשת למצבים מגוונים ולפתור אותם, ולדעת לעבוד כחלק מקבוצה. ובפועל להשתלב בחברה בהמשך החיים.

תסמונת דאון
יש המון מחקרים ותוכניות לימוד המותאמות לאנשים עם תסמונת דאון. כרגע לא ארחיב על הנושא מפאת חוסר ניסיון עם עבודה עם ילדים עם דאון.

מוגלויות פיזיות

דכאון

לינק למחקר על הקטנת בעיות קשב וריכוז:
https://www.elsevier.es/en-revista-revista-psiquiatria-salud-mental-486-pdf-S2173505016000042